יום שני, 14 ביוני 2010


זהו, הכל מוכן.
עכשיו נשאר לנוח ולחשוב.
לתהות על הגדרתה של מוטציה
אם יש אחת כזאת
לתהות על גבולות
ועל היוצא מהכלל.

the end is near
















3s a charm








טואל ראשון, מדידה ראשון, היכרות עם דוגמנית.

התרגשות.

טואל שני , מדידה שניה, עוד לא שם,

עצבנות.

טואל שלישי, מדידה שלישית,

רוגע.



*עקב תקלות טכניות אין לי צילום של המערכת על דוגמנית. זה יכול רק להגביר את ההפתעה...

יום שלישי, 4 במאי 2010

erase and rewind


מוכר לכם מאיזה מקום?





החלטתי לחזור אחורה, להחיות כמה מהחומרים שנשארו מאחור,



לשחק ולצבוע



על מנת לקבל את את החדשנות והרעננות של רוישין

שקצת נאבדה בדרך.

יום שני, 26 באפריל 2010

the final cut








באה וחלפה לה פרזנטציית אמצע ואיתה עלו מחשבות חדשות ומסקנות.
עוד לא נמצא החומר המדויק שיצליח לחדש ולשנות. וליצור משהו אחר באמת.
ממשיכה לנסות, לוקחת צעד אחורה וממשיכה.

strike#3 -the dark side







strike 2#



חומרים:
1 מוטציה
1 גוף
חצי מ בד
מספריים


אופן ההכנה:
ניסוי וטעיה.





ניסיתי לבדוק את כתמי הדיו שיצרתי בהקשר לגוף הנשי
.
רציתי לקבל חתכים חדשים, צורות אחרות וחללים מעניינים.





יום שני, 5 באפריל 2010

יום ראשון, 4 באפריל 2010

is it a bird?

חיפושית או שני אנשים , גב אל גב מעשנים סיגר?



חרק או ישו הצלוב?
עץ פרי או שתי רקדניות קאן-קאן?



ירי תותחים או אמא עם עגלה?



נמר או פרפר?



סוסון או 2 דיוקנות?



הכל בעיני המתבונן.








harder ,better, faster, stronger


יום שלישי, 23 במרץ 2010

יום שלישי, 16 במרץ 2010

romantic mutation

מוטציה היא כבר ממזמן לא שינוי קטן בDNA היוצר עיוות.
בסדרת הציורים של christopher hewitt יש מוטציות אחרות.
מוטציות של חומר.
הדיו בשילוב עם האיור והצילום יוצר ז'אנר חדש. ז'אנר כלאיים
בין כל המסגרות הקיימות.



כל כך יפה וכל כך קודר יחדיו.

mix n' match








הפוסט האחרון עשה לי חשק לשחק.
חשק לערבב, לשנות ולבדוק.
אמיתי עם מזוןיף , חי עם מת , פלסטיק עם נוצות,
מתכת עם פרווה .
חלק אהבתי, חלק פחות
אך בעיקר נהניתי לשבור קצת גבולות.


יום שני, 15 במרץ 2010

mutation












"מוטנטים" של פרופ' גד צ'רני מצליחה לייצר מחיות הפלסטיק
המוכרות לכולנו מהילדות,
עולם חדש ומרתק של יצורי כלאיים שונים ומשונים .

היא גרמה לי לחשוב על המוזר והמשונה,

על הנורמלי והלא נורמלי,

על חדש וישן,
ובעיקר על הדרך בה אני בוחרת (או בעצם לא) לראות את הדברים.